ביאור:דניאל ה יט
דניאל ה יט: "וּמִן רְבוּתָא דִּי יְהַב לֵהּ, כֹּל עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא הֲווֹ זאעין (זָיְעִין) וְדָחֲלִין מִן קֳדָמוֹהִי; דִּי הֲוָא צָבֵא הֲוָה קָטֵל, וְדִי הֲוָה צָבֵא הֲוָה מַחֵא, וְדִי הֲוָה צָבֵא הֲוָה מָרִים, וְדִי הֲוָא צָבֵא הֲוָא מַשְׁפִּל."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וּמִן הַגְּדֻלָּה אֲשֶׁר נָתַן לוֹ, כָּל הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת הָיוּ זָעִים וִירֵאִים מִפָּנָיו; אֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ - הָיָה מֵמִית, וַאֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ - הָיָה מְחַיֶּה, וַאֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ - הָיָה מֵרִים, וַאֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ - הָיָה מַשְׁפִּיל.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ה יט.
כָּל הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת הָיוּ זָעִים וִירֵאִים מִפָּנָיו
[עריכה]אלוהים העניק כוח אדיר לנבוכדנצר המלך, וכל העמים היו יראים מפניו:
- "אֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ - הָיָה מֵמִית"
- "וַאֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ - הָיָה מְחַיֶּה"
כדברי הנביאים, אלוהים רצה להעניש את ממלכת היהודה וללמד אותה לקח. אלוהים גם רצה לפזר את היהודים בין הגויים כדי שהם ילמדו את הגויים ויביאו לעצמם ולגויים ברכה, כדברי אלוהים לאברם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה בְּרָכָה. ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית יב ב-ג).
- נבוכדנצר היה הכלי בידי אלוהים כדי להוציא לפועל את תוכניתו.
בֵּלְשַׁאצַּר היה יכול ללמוד מתולדות אביו ולהשפיל את עצמו לפני אלוהים ולרומם אותו - אולם כפי שנראה בֵּלְשַׁאצַּר לא עשה זאת.
דניאל ממשיך לתת כבוד למלך ומהלל את כוחו.
"אֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ" - בשרירות רצונו, ללא הגבלה, צורך או מוסר, המלך עשה את אשר הוא היה חפץ.